יו"ר מפלגת עוצמה יהודית איתמר בן גביר. מגיל צעיר משתתף בפעילות ציבורית. בגלל ארגון והשתתפות בהפגנות מגיל 14 עשרות פעמים נעצר והועמד לדין, אבל ברובם הגדול של המקרים יצא זכאי.
בהרבה מפעולותיו בן-גביר הצליח למשוך תשומת לב של עיתונאים. הוא ריסס גרפיטי ברשות הרבים והפיץ מודעות נגד ביקור האפיפיור. הוא הגיש, למשל, בקשה לספר השיאים של גינס לרשום בית כנסת במאחז כבית התפילה שהוחרב ונבנה מחדש יותר פעמים מכל בית תפילה אחר בעולם. בהזדמנות אחרת, כשבית המשפט דרש ממנו להגיע עם כלבו אל אולם הדיונים, כדי לבדוק אם הכלב אלים, הצהיר בן-גביר באוזני העיתונאים כי הוא והכלב תאמו גרסאות.
בשנת 2011 פסק בית משפט השלום בירושלים כי על משטרת ישראל לשלם לבן גביר סך של 18,000 ש”ח, כפיצוי על כך ששוטר תקף אותו בימי ההתנתקות. ב-2012 פסקה שופטת בית משפט השלום בירושלים שמשטרת ישראל תשלם לבן גביר פיצויים בסך של 14,000 שקל, על כך שנעצר למשך 24 שעות בשל כוונתו להפגין עם אחרים מול בית אלוף פיקוד המרכז.
בשנת 2012 איתמר בן גביר הוסמך כעורך דין. מאז הוא מרבה לייצג אנשי ימין שנרדפים על ידי השלטונות בגלל דעותיהם ופעילותם.
משנת 2019 אחרי פסילתם של ראשי מפלגה אחרים בבג”צ עומד בראש הרשימה לכנסת. ב-2021 נבחר לכנסת כנציג עוצמה יהודית ברשימה מאוחדת “הציונות הדתית”.
בן-גביר נשוי לאיילה לבית נמרודי וגר בגבעת האבות שבחברון.

יו"ר ראשון של מפלגת עוצמה יהודית מיכאל בן ארי.
נולד וגדל בשכונת כפר שלם שבדרום תל אביב. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה, בישיבת ההסדר ימית ובישיבת מרכז הרב.
נמנה עם הגרעין המאזרח של היאחזות הנח”ל גדיד (לימים נווה דקלים). הקים את מכון ההסברה ‘מורשת הר הבית’ להנחלת תולדות הר הבית והמקדש ואת המדרשה לידע המקדש.
נמנה על תלמידיו הקרובים של הרב מאיר כהנא הי”ד, והיה ממייסדי ישיבת הרעיון היהודי ביחד עם חברו הרב בנימין כהנא הי”ד.
היה פעיל דומיננטי בגרעין יריחו, שפעל לחידוש הישוב היהודי ביריחו סביב בית הכנסת ‘שלום על ישראל’. פעיל בתנועה לעצירת הנסיגה מסיני, ולימים ממובילי ההתנגדות לגרוש מגוש קטיף וצפון השומרון.
את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני בתלמוד‏‏‏ ותואר דוקטור בלימודי ארץ ישראל. הוא מרבה לעסוק במחקריו בהר הבית ובבית המקדש. עוסק במחקר וכתיבת ספר על המרד הגדול מהזווית של הקנאים.
בתחילת הקריירה החינוכית שלו, שימש שלוש שנים כרב בית הספר השש שנתי פירסט בבית שמש, ומאז שימש בתפקידים שונים במערכת החינוך העל יסודית והאקדמית.
מיכאל בן ארי מתגורר בקרני שומרון. נשוי לדגנית לבית זמורה ואב לתשעה ילדים.
מיכאל בן ארי היה חבר הכנסת מטעם סיעת האיחוד הלאומי בכנסת ה-18. היה חבר בוועדת חוץ ובטחון ובוועדת חוקה חוק ומשפט.
במהלך שירותו בכנסת פעל בן ארי לגירוש המסתננים מאפריקה ודרש להשיבם לארצותיהם. בו ארי טען לצביעות ביחס של אנשי השמאל ותושבי צפון תל אביב למסתננים וטען כי הם תומכים במסתננים רק מכיוון שאלה אינם מסתובבים בשכונותיהם. כדי להמחיש זאת, הביא בן-ארי קבוצה של מסתננים לבריכת גורדון בתל אביב בליווי צלמים‏ ויצא בקריאה לתושבי צפון תל אביב לשכן סודני בביתם‏. ההתוודעות שלו לאסון המסתננים וכיבוש דרום תל אביב התעצם בעקבות מיקום לשכתו בלב שכונת התקווה.
במהלך כהונתו בכנסת ה-18 יזם והעלה בן ארי מספר הצעות חוק שזכו להתנגדות ממשלת נתניהו:
-הצעה להגדיל את מספר שופטי בית המשפט העליון ל-18. הוא נימק זאת בכך שהגדלת מספר השופטים תאפשר את גיוון ההרכב ותשיב את אמון הציבור בבית המשפט.‏
-הצעה המכונה “חוק ההגנה על העם היהודי” קובעת שיש לשחרר חטופים רק באמצעות פעולה צבאית. הצעת החוק כוללת סעיף המטיל עונש מוות על מחבלים רוצחים, כדי למנוע חטיפת יהודים במטרה לשחררם מהכלא‏.
-הצעה להוציא אל מחוץ לחוק את התנועה האיסלאמית של ראאד סאלח. תנועת בת של האחים המוסלמים, הפועלת בקרב ערביי ישראל ומטיפה להשמדת מדינת ישראל
ב-2010 יזם את שלילת זכויות היתר מחברת הכנסת חנין זועבי בגין השתתפותה במשט לעזה (המרמרה).
לאחר סיום כהונתו בכנסת, המשיך בן ארי לעסוק בפעילות ציבורית, הרצאות והסברה בכל רחבי הארץ, מוסדות חינוך, מכינות קדם צבאיות, חוגי בית וכנסים.
אחד האירועים שזכה להד תקשורתי, הוא פרשת ספיר סבח והמורה אדם ורטה שהטיף נגד המדינה ונגד צה”ל. בפרשה זו גרר בן ארי את המערכות במדינת ישראל לדון בגבולות שבין ‘חופש הביטוי’ לחופש הבגידה והשיסוי. כמו כן הוא העלה שוב ושוב לסדר היום את הטרור הפנימי המשתולל, ובזכות מעורבותו העקשנית, הודתה משטרת ישראל שנתנאל עראמי שהושלך אל מותו, נרצח על רקע לאומני.
ב-2019 נפסל מלהשתתף בבחירות ע”י בג”צ באשמה מופרכת של “גזענות”.
(המקור)

ברוך מרזל. נולד בשנת 1959 ועלה מיד ארצה יחד עם שאר בני משפחתו .
למד בנערותו בישיבת “איתרי” ולאחר מכן בישיבת “מרכז הרב”. בשנת 1980 סיים ברוך מרזל את לימודיו בישיבת ההסדר “ימית” והתגייס לחיל השריון.
בשנת 1982 לחם מרזל במלחמת לבנון הראשונה והשתתף בכל הקרבות המרכזיים בניהם כיבוש כביש בירות דמשק, במהלכה חיסל מרזל 7 אנשי קומנדו סורי ואף נפצע מרימון.
בתום שירותו הצבאי נשלח מרזל מטעם צה”ל חזרה לארה”ב לשם הקמת פרויקט “שראל” כשליח הסבר וגיוס מתנדבים לצה”ל.
ברוך מרזל כיום אב לתשעה ומתגורר בישוב היהודי בחברון.
לאחר בחירת הרב כהנא כח”כ , בשנת 1984 בכנסת ה-11, שימש מרזל כמזכיר הסיעה שלו.
בבחירות לכנסת ה-16 בשנת 2003 התמודד ברוך במקום השני של רשימת תנועת “חרות- חזית לאומית ” בראשות מיכאל קליינר. לקראת הבחירות לכנסת ה-17, בשנת 2004 ייסד ברוך מרזל את התנועה “חי”ל- חזית יהודית לאומית”. בבחירות לכנסת ה-18 בשנת 2009, וויתר ברוך מרזל למיכאל בן ארי על מקומו ברשימת האיחוד הלאומי. מיכאל בן ארי אכן נבחר כחבר כנסת בעוד מרזל המשיך בעשייתו מחוץ לכותלי המשכן. בשנת 2013 התמודד ברוך מרזל כאחד מנציגי עוצמה יהודית ברשימת “עוצמה לישראל” בראשות פרופ’ אריה אלדד ובשנת 2015 ברשימת “יחד” כנציג של עוצמה יהודית בבלוק טכני עם תנועתו של אלי ישי.
ברוך מרזל ידוע כאיש חסד, אשר הקים בתי תמחוי רבים במטרה לסייע לנזקקים, תלמוד תורה לילדים ומסגרות לימוד לקשישים. ברוך שימש כיו”ר וועד מערת המכפלה בישוב היהודי בחברון וייסד את ענף התיירות בעיר. ברוך מרזל ידוע כמי שעוזר מאד לחיילי צה”ל למעלה מ-30 שנה וכמי שביתו פתוח בפני כל יהודי.
ברוך מרזל היה פעיל בעיקר בגוש אמונים ובהתיישבות ביו”ש והיה שותף בהקמת מספר יישובים, בהם עפרה, מצפה יריחו, קדומים, עצמונה, חצר אדר ובהקמת הישוב היהודי בעיר שכם ובחברון.
מרזל היה מהראשונים לרדת לימית לפתוח במאבק נגד הפינוי יחד עם תלמידים נוספים של הרב כהנא הי”ד- מרזל השתתף בהתבצרויות על גגות ימית ועל כך הועמד לדין. ברוך מרזל היה מהשותפים המרכזיים בניסיון למנוע את תכנית ההתנתקות והיה ממובילי המאבק על גוש קטיף. ב־1984 עבר לחברון והקים את תל רומדיה בה הוא מתגורר עד היום בקרוון, עקב העדר אישור להקים שם בית קבע.
גם ברוך מרזל ב-2019 נפסל מלהשתתף בבחירות ע”י בג”צ באשמה מופרכת של “גזענות”.
(המקור)

בן-ציון( בנצי) גופשטיין. גדל בשכונת פרדס כץ שבבני ברק ולמד בישיבה התיכונית כפר גנים ובישיבת ההסדר אור עציון.
גופשטיין לומד בישיבת הרעיון היהודי, שהוקמה על ידי הרב כהנא, ועוסק בהפצת תורתו של הרב כהנא לילדים.
בשנת 2009 הקים ארגון להבה שנאבק נגד התבוללות, ובפרט מסייע ליהודיות שהתחתנו עם ערבים ומתגוררות בכפרים ערביים, לברוח משם, וגם עוסק בפעילות הסברתית בקרב הצעירים על סכנת ההתבוללות.
בגלל פעילותו לא פעם נעצר וגם מושמץ על ידי אנשי שמאל.
בשנים 2010–2013 כיהן כחבר מועצת קריית ארבע. כמו כן שימש כאיש יחסי הציבור של עמותת “חמלה” לסיוע לנזקקים שנוסדה בשנת 1999.
היה שותף לייסוד עמותה “ישיבת הר הבית”, הפועלת להקמת מוסדות תורה ותפילה בהר הבית, וגם עמותה “הקרן להצלת עם ישראל”, הפועלת נגד התבוללות ולמען נפגעי תופעת המסתננים והעובדים הזרים הבלתי-חוקיים.
נשוי, אב לשמונה, מתגורר עם משפחתו בקרית ארבע.
גם בנצי גופשטיין ב-2019 נפסל מלהשתתף בבחירות ע”י בג”צ באשמה מופרכת של “גזענות”.

2022:

2021:

2020:

2019:

מועמדים של עוצמה יהודית
קצת מידע על המועמדים הראשונים ברשימת עוצמה יהודית.

למעלה